Avodah Zarah 59

Kapitel 59

א איחלופי כיון דאיכא חותם אחד לא טרח ומזייף
1 und wenn wegen des Umtauschens, so wird er, da ein Siegel vorhanden ist, sich nicht bemühen, dieses zu fälschen.
ב ת"ר יין מבושל ואלונתית של עובדי כוכבים אסורין אלונתית כברייתא מותרת ואיזו היא אלונתית כדתנן גבי שבת עושין אנומלין ואין עושין אלונתית ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונתית אנומלין יין ודבש ופלפלין אלונתית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדי לבי מסותא
2 Die Rabbanan lehrten: Gekochter Wein und Ölwein von Nichtjuden sind verboten; Ölwein in seinem ersten Zustande ist erlaubt. — Was ist Ölwein? — Dies wird beim Šabbathgesetze gelehrt: Man darf Honigwein bereiten, jedoch keinen Ölwein. Was ist Honigwein und was ist Ölwein? — Honigwein ist ein Gemisch von Wein, Honig und Pfeffer, Ölwein ist ein Gemisch von altem Wein, klarem Wasser und Balsam, das in Bädern [zur Kühlung] verwendet wird.
ג רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו יין מזוג אין בו משום גילוי יין מבושל אין בו משום ניסוך איבעיא להו יין מבושל יש בו משום גילוי או אין בו משום גילוי ת"ש העיד רבי יעקב בר אידי על יין מבושל שאין בו משום גילוי
3 Raba und R. Joseph sagten beide: Beim verdünnten Wein gibt es kein Offenstehen und beim gekochten Weine gibt es keine Libierung. Sie fragten: Gibt es beim gekochten Weine ein Offenstehen oder nicht? — — Komm und höre: R. Ja͑qob b. Idi bekundete, daß es beim gekochten Weine kein Offenstehen gebe.
ד רבי ינאי בר ישמעאל חלש על לגביה ר' ישמעאל בן זירוד ורבנן לשיולי ביה יתבי וקא מבעיא להו יין מבושל יש בו משום גילוי או אין בו משום גילוי אמר להו ר' ישמעאל בן זירוד הכי אמר רשב"ל משום גברא רבה ומנו ר' חייא יין מבושל אין בו משום גילוי אמרו ליה נסמוך מחוי להו ר' ינאי בר ישמעאל עלי ועל צוארי
4 R. Jannaj b. Jišma͑él erkrankte, und R. Jišma͑él b. Zerud und die Jünger besuchten ihn, um sich nach seinem Befinden zu erkundigen; da warfen sie die Frage auf, ob es beim gekochten Weine ein Offenstehen gebe oder nicht. Da sprach R. Jišma͑él b. Zerud zu ihnen: Folgendes sagte R. Šimo͑n b. Laqiš im Namen eines großen Mannes, das ist R. Ḥija: beim gekochten Weine gibt es kein Offenstehen. Jene fragten: Können wir uns darauf verlassen? Da zeigte R. Jannaj: auf meine Verantwortung.
ה שמואל ואבלט הוו יתבי אייתו לקמייהו חמרא מבשלא משכיה לידיה א"ל שמואל הרי אמרו יין מבושל אין בו משום יין נסך
5 Einst saßen Šemuél und Ableṭ und man reichte ihnen gekochten Wein; da zog [Ableṭ] seine Hand zurück. Da sprach Šemuél zu ihm: Sie sagten, bei gekochtem Weine gebe es keine Libierung.
ו אמתיה דרבי חייא איגלויי לה ההוא חמרא מבשלא אתיא לקמיה דר' חייא אמר לה הרי אמרו יין מבושל אין בו משום גילוי שמעיה דרב אדא בר אהבה איגלי ליה חמרא מזיגא א"ל הרי אמרו יין מזוג אין בו משום גילוי
6 Einst ließ eine Magd R. Ḥijas gekochten Wein offen stehen, und als sie darauf zu R. Ḥija kam, sprach er zu ihr: Sie sagten, beim gekochten Weine gebe es kein Offenstehen. Der Diener des R. Ada b. Ahaba ließ einst verdünnten Wein offen stehen, und dieser sprach zu ihm: Sie sagten, beim verdünnten Wein gebe es kein Offenstehen.
ז אמר רב פפא לא אמרן אלא דמזיג טובא אבל מזיג ולא מזיג שתי ומזיג ולא מזיג מי שתי והא רבה בר רב הונא הוה קאזיל בארבא והוה נקיט חמרא בהדיה וחזייה לההוא חיויא דצרי ואתי א"ל לשמעיה סמי עיניה דדין שקיל קלי מיא שדא ביה וסר לאחוריה
7 R. Papa sagte: Dies gilt nur von solchem, der stark verdünnt ist, von nicht stark verdünntem aber trinkt [die Schlange] wohl. — Trinkt sie denn von nicht stark verdünntem, Rabba b. R. Hon a reiste ja einst auf einem Schiffe und hatte Wein bei sich, und als er eine Schlange heranschleichen sah, sagte er zu seinem Diener, daß er sie vertreibe, und als dieser darauf ein wenig Wasser hineingoß, kehrte sie um!? —
ח אחייא מסר נפשיה אמזיגא לא מסר נפשיה
8 Für reinen begibt sie sich in Gefahr, für verdünnten begibt sie sich nicht in Gefahr. —
ט ואמזיגא לא מסר נפשיה והא רבי ינאי הוה בי עכבורי ואמרי ליה בר הדיא הוה בי עכבורי הוו יתבי והוו קא שתו חמרא מזיגא פש להו חמרא בכובא וצרונהי בפרונקא וחזיא לההוא חיויא דשקיל מיא ורמא בכובא עד דמלא בכובא וסליק חמרא עילויה פרונקא ושתי
9 Begibt sie sich denn für verdünnten nicht in Gefahr, einst war ja R. Jannaj, nach anderen Bar Hedja, bei A͑khbori und trank da verdünnten Wein; ein Teil blieb in der Kanne zurück und diesen bedeckten sie mit einem Tuche; hierauf bemerkte er, wie eine Schlange Wasser nahm und in die Kanne tat, bis sie voll war und der Wein über das Tuch stieg, und dann davon trank!? —
י אמרי דמזיג איהו שתי דמזיגי אחריני לא שתי
10 Ich will dir sagen, verdünnt sie ihn selber, so trinkt sie solchen, verdünnen ihn andere, so trinkt sie ihn nicht.
יא אמר רב אשי ואיתימא רב משרשיא פירוקא לסכנתא אמר רבא הלכתא יין מזוג יש בו משום גילוי ויש בו משום יין נסך יין מבושל אין בו משום גילוי ואין בו משום יין נסך
11 R. Aši, nach anderen R. Mešaršeja, sprach: Erörterungen über eine Gefahr!? Raba sagte: Die Halakha ist, bei verdünntem Weine gebe es sowohl Offenstehen als auch Libierung, bei gekochtem Weine gebe es weder Offenstehen noch Libierung.
יב שמעיה דרב חלקיה בר טובי איגליא ההוא קיסתא דמיא והוה ניים גבה אתא לגביה דרב חלקיה בר טובי א"ל הרי אמרו אימת ישן עליהן והני מילי ביממא אבל בליליא לא ולא היא לא שנא ביממא ול"ש בליליא אימת ישן עליהן לא אמרינן
12 Der Diener des R. Ḥilqija b. Ṭobi ließ einst ein Gefäß Wasser offen stehen und schlief daneben. Als er darauf zu R. Ḥilqija b. Ṭobi kam, sprach dieser zu ihm: Sie sagten, daß [die Schlangen] sich vor einem Schlafenden fürchten; dies jedoch nur am Tage, nicht aber nachts. Das ist aber nichts; wir nehmen nicht an, daß sie sich vor einem Schlafenden fürchten, einerlei ob am Tage oder nachts.
יג רב לא שתי מבי ארמאה אמר לא זהירי בגילוי מבי ארמלתא שתי אמר סירכא דגברא נקיטא
13 Rabh trank nicht vom [Wasser] eines Nichtjuden, denn er sagte, sie achten nicht auf das Offenstehen; bei Witwen aber trank er wohl, denn er sagte, sie haben die Gepflogenheit ihrer Männer beibehalten.
יד שמואל לא שתי מיא מבי ארמלתא אמר לית לה אימתא דגברא ולא מיכסיא מיא אבל מבי ארמאה שתי נהי דאגילויא לא קפדי אמנקרותא מיהא קפדי א"ד רב לא שתי מיא מבי ארמאה אבל מבי ארמלתא שתי שמואל לא שתי מיא לא מבי ארמאה ולא מבי ארמלתא:
14 Šemuél trank kein [Wasser] bei Witwen, denn er sagte, ihnen fehlt die Furcht vor den Männern und sie decken das Wasser nicht zu; bei Nichtjuden aber trank er wohl, denn obgleich sie auf das Offenstehen nicht achten, so achten sie auf Reinlichkeit. Manche sagen: Rabh trank kein Wasser bei Nichtjuden, wohl aber trank er es bei Witwen; Šemuél trank weder bei Nichtjuden noch bei Witwen.
טו אריב"ל שלש יינות הן ואין בהן משום גילוי ואלו הן חד מר מתוק חד טילא חריפא דמצרי זיקי מר ירנקא מתוק חוליא רב חמא מתני לעילויא חד חמר ופלפלין מר אפסינתין מתוק מי בארג
15 R. Jehošua͑ b. Levi sagte: Es gibt drei Arten Wein, bei denen es kein Offenstehen gibt und zwar: der herbe, der bittere und der süße. Der herbe, ein den Schlauch sprengender Wein; der bittere, der Kräuterwein; der süße, der ganz süße. R. Ḥama bezeichnete sie als bevorzugt: der herbe, Pfefferwein; der bittere, Absinth; der süße, der vorzügliche Wein.
טז אר"ש בן לקיש קרינא אין בו משום גילוי מאי קרינא א"ר אבהו חמרא חליא דאתי מעסיא אמר רבא ובמקומו יש בו משום גילוי מ"ט חמר מדינה הוא אמר רבא האי חמרא דאקרים עד תלתא יומי יש בו משום גילוי ומשום יין נסך
16 R. Šimo͑n b. Laqiš sagte: Beim Kariana ist das Offenstehen nicht zu berücksichtigen. — Was ist Kariana? R. Abahu erwiderte: Süßer Wein, der aus Asia kommt. Raba sagte: In seiner Heimat gibt es bei diesem wohl ein Offenstehen, denn da ist er Lokalgetränk. Raba sagte: Beim Weine, der säuerlich geworden ist, gibt es drei Tage Offenstehen und Libierung,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel